כותבת: מאיה אלאב נחשון, פורסם לראשונה בקבוצת המכחול המכני
נועה רבינר היא אמנית רב-תחומית עם קו ייחודי ודימויים אניגמטיים, שהציגה בתערוכות יחיד וקבוצתיות. נחשפתי לעבודותיה דרך פוסטים שפרסמה בקבוצה ונדהמתי מהייחוד והעומק שלהם. לאחרונה גם שמעתי את הרצאתה המרתקת באירוע "אי-כנס" שבה שיתפה על תהליך עבודתה.
בעבודתה נועה חוקרת נושאים מגוונים כמו חלומות וזיכרונות, תוך שימוש בטכניקות מסורתיות ובינה מלאכותית. היא מצליחה לשלב בין העולמות הללו ביצירתה, המשלבת בין דיגיטל לאנלוגי, בין מציאות לפנטזיה.
היא מאמינה כי הבינה המלאכותית מוסיפה רובד נוסף ליצירתיות שלה, כמו מוח נוסף ועוד אלף ידיים.
מוזמנים לצלול ולקבל קצת השראה מהאמנית המוכשרת הזו.
היי נועה, מוזמנת להציג את עצמך עבור חברי הקבוצה שעוד לא יצא להם להכיר אותך.
נועה רבינר. אמנית רב תחומית. בוגרת לימודי משפטים עם חטיבה בתולדות האמנות מהאוניברסיטה העברית בירושלים. עבדתי שנים כקומיקסאית ומאיירת דיגיטלית לגופים מסחריים (פלאפון, גלובס, מעריב). בהמשך עברתי ליצירה בטכניקות מסורתיות: ציור, רישום והדפס. הצגתי בתערוכות קבוצתיות רבות ובשתי תערוכות יחיד: "ראיית.לילה" (בית האמנים בת"א, 2021), ו"יחידה כצל" (הגלריה לאמנות ישראלית בטבעון, 2022) שתיהן באוצרות של אורי דרומר. בשנה האחרונה התמקדתי ביצירה ב-AI ואני מרצה על הנושא במסגרות שונות.
ספרי לנו על רגע הגילוי או ההתנסות הראשונית שלך בכלי בינה מלאכותית יוצרת?
הפעם הראשונה שלי הייתה בתחילת 2023. לאורך השנים יצרתי קומיקסים לפי עלילות שכתבתי, ואני נוהגת לכתוב חלומות ולצייר אותם, כך שניגשתי ליצירת דימוי לפי טקסט בטבעיות. הניסיונות הראשונים שלי היו עם MIDJOURNEY והניבו תוצאות מעניינות, אבל לא נתפסתי. עברו חודשים עד שחזרתי לזה. התוצאות הפעם, בזכות ההתקדמות בתוכנות, היו מרשימות ומעניינות יותר ואני התחלתי לצלול לעומק, לייצר דימויים רבים ומגוונים, וגם לחשוב לא מעט על המשמעויות של עבודה עם התוכנות האלה. מי אני עם AI?
איך השתנה האופן שבו את יוצרת מאז שהתחלת להשתמש בכלים האלו?
כבר תקופה שאני יוצרת עם AI. במקום לצייר עם עפרון או מכחול, אני בעיקר כותבת מילים. מעלה רעיונות, מנסחת פרומפטים. התקופה הזאת הניבה תוכניות איך לשלב את הדימויים שיצרתי עם AI והרעיונות שעלו בי בתקופה הזאת, באמנות שלי בחומר, בציור. זה בתהליכי התבשלות.
באילו טכנולוגיות או כלים חדשים בתחום הבינה המלאכותית התנסית והאם את מתכוונת לנסות בעתיד כלים שאינם דווקא מתחום היצירה הגרעינית שלך?
במשך תקופה העדפתי אתDALLE . הסגנון שלו פחות מובהק, מה שמאפשר יותר חופש. אבל אז התחלתי לזגזג בינו לבין MIDJOURNEY וגם לשלב ביניהם. אני כותבת פרומפט ב-DALLE ואת התוצאה מעלה ל MIDJOURNEY, מערבלת עם ציור או רישום שלי וכו'. זה יוצר התפתחות והשתנות מתמדת.
בקשר לכלים נוספים, בתחילת שנות האלפיים יצרתי אנימציות לחברות סלולר. עבדתי עם IMAGE READY. עבודת פיקסלים מפרכת. נהניתי מאוד, ולמרות זאת מאז לא יצרתי אנימציות. העיסוק ב-AI חידש את העניין שלי בזה: יש לי טקסטים שאני רוצה להפוך לסרטים, ונראה לי שאנימציה ב-AI תתאים לזה מאוד. אשמח לשיתופי פעולה עם אנימטורים מהקהילה.
ספרי על פרויקט שאת גאה בו במיוחד.
אני יוצרת בהשראת חלומות. בתערוכה שלי "ראיית.לילה" העבודות נוצרו בהשראת עלילות חלום ובהשראת דרכי היצירה והזיכרון שלהם. חלום הוא מדיום אינטגרטיבי. הוא משלב אנשים, יצורים, מקומות, עולמות. כשמתעוררים, חלקים מהחלום נמחקים, אחרים מתמזגים. בציור לפי חלום יישמתי את התהליכים האלה, קרעתי וחיברתי ציורים, הסתרתי ומחקתי. כשאני כותבת טקסט של חלום כפרומפט והתוכנה מוסיפה, מגזימה – גם זאת בעיני חלימה. "חלום מתגלגל" שמתחיל בי וממשיך ב- AI.
מהו האתגר הגדול ביותר שנתקלת בו ביצירה עם בינה מלאכותית?
לשכנע אותה! לפני כמה ימים למשל ניסיתי במשך שעות לגרום לDALLE-ליצור דימוי של אישה העומדת מול הצופה כשפניה מופנות בפרופיל. הוא יצר וארציות משונות: מקבוצת נשים שעומדות בגבן לצופה ועד גבר שצומחת לו ברך מהכתף. התברר שזה אתגר עצום עבורו. ויש את עניין הצנזורה. כל כלי ה-AI עובדים עם הגבלות צנזורה מחמירות בכל מה שקשור לעירום ולמיניות, תחומים שמעסיקים אותי ביצירה שלי. לפעמים אני מנסה לעקוף את המגבלות בדרכים יצירתיות. לפעמים מוותרת ואומרת לעצמי שכל מה שהוא לא מרשה לי ליצור באמצעותו אני אצור בחומר. בנושא הזה, אחד הדברים המרתקים בעיניי הוא הנטייה של מחוללי תמונות לייצר דימויים שכוללים עירום בלי שהתבקשו, ואז לסרב לתאר אותם! בפראפראזה על פרדוקס האל הכול יכול, כן, בינה מלאכותית מסוגלת לייצר דימוי שהיא לא תוכל לתאר.
האם האופן בו את שואבת השראה השתנה בעקבות השימוש בכלי בינה יוצרת?
שאלתי לא מזמן את הצ'ט מהם הדימויים הפופולריים ביותר שאנשים יוצרים ב- AI. הוא ציין דימויים שמשלבים סגנונות אמנותיים קלאסיים ומוטיבים מודרניים. ובאמת אפשר למצוא ברשת הרבה מאוד מונה-ליזות מצלמות סלפי. גם אני מנסה לשלב: סגנונות ציור, תקופות, ציורים שלי ביצירות AI. הפנטזיה הכי גדולה שלי היא לגור בראש של מישהו אחר לתקופה. עם הבינה יש לי הרגשה שזה ככה. שיש לי מוח נוסף ועוד אלף ידיים. דברים שכתבו חוקרות כמו דונה הראווי ואמבר קייס כבר לפני שנים נעשו נכונים יותר עם ה-AI. אנחנו כבר לא "רק" בני ובנות אדם, אלא מעין סייבורגים, אדם-מכונה במובן הפיזי וגם המנטלי.
האם את מוצאת את האיזון בין היצירתיות שלך ליצירתיות של המכונה? כמה את נותנת מקום למכונה להוביל או שאת מנסה לשלוט בה?
הפרומפטים שלי מתייחסים לתכנים שמעניינים אותי: עלילות חלום שלי שבמרכזן נשים, תנועה, טכניקות שאני מכירה ועובדת איתן שנים כמו חיתוך לינולאום. מצד שני, יש את האפשרות ליצור בסגנונות שונים משלי. כשהתוכנה יוצרת משהו שלא דמיינתי והוא מעניין אותי, אני נותנת לעצמי להיסחף. זה קרה למשל עם הבאג של ריבוי ידיים. בשלב מסוים החלטתי להתייחס לזה כאל רעיון ולא כבאג, וביקשתי - תעשה הרבה ידיים! אני גם נהנית מאוד מהרנדומליות של עבודת התוכנות. היא מוסיפה לעניין מתח ושעשוע, כמו מכונת מזל.
מה דעתך תהיה ההשפעה של הבינה המלאכותית על עולם האמנות?
יתכן שיצירות שנעשות ביד, בחומר ייתפסו כמשמעותיות יותר. שנים יגידו. בינתיים, בעיניי התוכנות האלה, הכלים האלה, מרתקים לבדיקה והתנסות ולהרחבת אופקים, ובתקווה גדולה שלא לצמצום שלהם.
האם יש עבודה מסוימת או אמן אחר שנעשתה ב-ai שריגשה או הקסימה אותך?
יש הרבה עבודות שנעשות ב-AI או בעזרתה שמרשימות ומפתיעות אותי. מבחינת היכולת לעורר רגש. יש את סמדר לומניץ שאליה נחשפתי פה בקבוצת המכחול המכני. יש בעבודות שלה איזה שבר מרהיב.
מכיוון אחר לגמרי נחשפתי לאמנית קנדית-סינית בשם סוגוון צ'אנג שיוצרת יצירות ענק מופשטות יפהפיות בשילוב זרועות רובוטיות.
מה הטיפ הכי חשוב שהיית נותנת לאומנים שרוצים להתחיל לעבוד עם בינה מלאכותית?
פשוט להתחיל, לנסות. ואגב שאלת ההתנסות ב-AI, שמעתי לאחרונה דימוי מאוד מוצלח לזה: זה כאילו שנחתו חייזרים על כדור הארץ, ותקבלי הצעה להיפגש איתם מתי שרק תרצי. מה, לא תבואי?
תודה נועה על השיתוף וההשראה.
מוזמנים לעקוב אחרי נועה כאן >
Comments