מאת מאיה אלאב נחשון, פורסם לראשונה בקבוצת המכחול המכני
לפעמים יש רגע כזה – אתה נתקל ביצירה שמשנה לך את כל הפרספקטיבה על יצירה. זה בדיוק מה שקרה לי כשנחשפתי לסרטון של עידו סולימן על אביהו מדינה. הסרטון הזה פשוט תפס אותי וגרם לי לשלוח אותו לכל חבריי היוצרים שעובדים עם בינה מלאכותית. זה לא היה רק בגלל הבחירה הלא שגרתית באביהו מדינה, אלא בגלל הדרך שבה הוא סיפר את הסיפור שלו – הרגש, ההקפדה על הפרטים, האווירה.
וואו.
מכאן הסקרנות שלי לקחה פיקוד. התחלתי לחפש עוד מעבודותיו של עידו, וגיליתי שהוא מגיע מהתחום עם ידע נרחב, ואפילו יצר בעבר סרט אנימציה מרגש על הקשר עם אביו – הרבה לפני עידן הבינה היוצרת. הבנתי שהוא מכניס נשמה אמיתית ליצירה שלו, ומצליח להחיות זיכרונות אישיים ותרבותיים בצורה כל כך אותנטית ומעוררת מחשבה. עידו בוחר דמויות ואירועים מהעבר התרבותי של ישראל ומעניק להם חיים חדשים, בסגנון ביוגרפי אך עם פרשנות חדשה ומסקרנת. היום עידו משלב בינה מלאכותית באופן מעורר השראה בתהליך היצירה. מה שכל כך מיוחד ביצירתו הוא המחקר המעמיק, השאיפה לדיוק בפרטים הקטנים והיכולת המובהקת להחיות מחדש רגעים היסטוריים ולחשוף אותם כמשהו חדש, רב-שכבתי ומרתק.
אני מזמינה אתכם לקחת כמה דקות להשראה ולגלות גם אתם את הייחוד שבעבודות שלו.
היי עידו, מוזמן להציג את עצמך עבור חברי הקבוצה.
היי. שמי עידו סולימן, מנחה ומרצה לקולנוע בתיכון כבר כ-16 שנים. את לימודי האמנות שלי סיימתי במכללה לאמנות מנשר ת״א, שם למדתי אנימציה ותסריטאות. בסופה של תקופה מאתגרת יצרתי סרט אנימציה קלאסית בשם אדוני מלך, סרט אוטוביוגרפי שזיכה אותי בפרס התסריט בפסטיבל ״אנימקס״.לצד העשייה שלי בתחום הארט, לקחתי חלק בתערוכות אמנים ואמניות מגוונות, אך החלטתי במקביל ליצירה שלי להיות נוכח במקום שבו אוכל להעניק ליווי רגשי וללמד תלמידים ותלמידות אשר זקוקים להקשבה שלא באמת קיימת במערכת החינוך המיושנת.הניסיון שצברתי לאורך השנים גרם לרבים להעריך יצירות קולנועיות, מסרטי בורקס ועד נאו-ריאליזם איטלקי.אני מאמין כי בכל תיעוד קיימת אידיאולוגיה, כזו המודעת לעצמה וכזו שלא, אשר מייצרת חיבור בין הצופים ומרגשת. על כך אני שם תמיד דגש בכל פרויקט שעליו אני עובד.
ספר לנו על רגע הגילוי או ההתנסות הראשונית שלך בכלי בינה מלאכותית יוצרת?
לפני כמה חודשים נחשפתי דרך פרילאנס שעשיתי לתחום הבינה המלאכותית, בשיחה מקרית עם איש מדהים בשם יואב שטיבלמן (Yoav Shtibelm), אנימטור ובמאי ותיק בתעשייה. יואב שהכיר עבודות מוקדמות שלי ראה את הפוטנציאל הגבוה שיכול לצאת מתוך השילוב של היצירה עם ממשקי הבינה. לפעמים יוצא לנו להכיר ממש במקרה אנשים אשר הימצאותם מביאה לשינוי משמעותי בעשייה שלנו, וכך קרה בעקבות המפגש איתו.
איך השתנה האופן שבו אתה יוצר מאז שהתחלת להשתמש בכלים האלו?
לאחר מספר הדרכות שקיבלתי מיואב, התחלתי לחקור את כלי הבינה שעמדו לרשותי. תחילה יצרתי כמה סרטונים קצרצרים עם כוונה מסחרית. ברגע שהבנתי את רמת הדיוק שאליה אני מגיע, הבנתי כי זו העת שלי לבצע מחקר, מה שאני תמיד אוהב לעשות בכל נושא בו אני עוסק.
אזרתי אומץ והחלטתי לחזור ולהתחקות אחר זיכרונות ילדות. הבנתי כי שיא היצירה שהגעתי אליו בסרט האנימציה שלי דאז, יכול להשתפר בעשרות מונים מבחינה טכנית. כעת הייתי אדון לעצמי. אני יכול לייצר כמעט הכל מבלי להיות תלוי באנשי סאונד, צלמים, תאורנים. מה שיש לי בראש עובר ללא תיווך אל ממשקי הבינה והתוצאה, מדויקת עד כדי כאב.
באילו טכנולוגיות או כלים חדשים בתחום הבינה המלאכותית התנסית והאם אתה מתכוון לנסות בעתיד כלים שאינם דווקא מתחום היצירה הגרעינית שלך?
כלים כגון: מידג׳רני, לומה, קלינג, פלאקס, ראנוואי. היד עוד נטויה, הכל מאיץ ועוד כלים צצים. אשתמש בכל מה שישרת את הכוונה שלי ליצור העתק של אירוע אחד לאחד. כזה שתועד בכתב אך לא צולם בסטילס או בווידאו. אני מעריך שהשלב הבא יהיה להשתמש בליפסינק של gen3. אני ממתין לרגע שבו ממש תהיה לי הצדקה לעשות בו שימוש שירגש, אני מעריך שהכלי החדש הזה רק ילך וישתפר בשבועות הקרובים, אז כך ששווה לי להתאפק ולא למהר להוציא סרט מדובב לפני שאני יודע שזה יענה בדיוק על הצרכים האומנותיים שלי.
ספר על פרויקט שאתה גאה בו במיוחד.
אספר על שניים. מהרגע שהתחלתי להבין את הממשקים יצרתי מספר סרטונים שכולם עסקו ב״מזרחיות״. אני מאמין שדווקא היום זה אקטואלי מתמיד. הכוונה שלי, דרך הסרטים לספר את הסיפור העכשווי של הישראליות דרך שחזור העבר מנקודת מבט של יוצר שהוא בן להורים שעלו ממצרים וסוריה.
הראשון הוא פרויקט שאני גאה בו במיוחד הוא ״אביהו״ סרטון קצר שבו אימצתי ראיון שקיים יואב קוטנר עם אביהו מדינה המלחין והפזמונאי. הפרויקט היה מאתגר במיוחד, היות ורוב הריאיון נבנה על זיכרונות ילדות ונעורים של מדינה. כידוע, כמו לרבים מוותיקי המדינה, לא היה באמת תיעוד רב, אם סטילס או אם בפילים של ילדותם. אתגרתי את עצמי בכך שלקחתי קטעים מן הריאיון ופשוט ביימתי את זיכרונותיו של מדינה. מצאתי עצמי בונה מחקר של התקופה, הסביבה הרוחנית והגשמית בה נכח, מרמת בניית הדמויות המוכרות בתרבות הישראלית ועד רמת סוג הטפט שעל הקיר בדירה וכלה בפטרן הבד של החולצות.
הפרויקט השני נקרא "לוינסקי, נוה שאנן, לבנדה (התחנה המרכזית הישנה)". בסרטון זה החלטתי לחזור אחורה בזמן, אל הרחובות בהם העברתי חלק ניכר מילדותי. להורי הייתה חנות טקסטיל בלוינסקי של שנות השבעים והשמונים, כך שמצאתי את עצמי מתהלך לצד אימי ואבי בתוך סביבה הזויה, מפוקפקת אך מלאת גוונים, זוויות, צלילים ומרקמים של עדות, ריחות ומה לא. הסרטון הקצר שיצרתי בבינה מלאכותית הוא פלאשבק של הבזקים משנות השמונים של השכונה המורכבת הזאת. *לינק לצפייה בסוף הפוסט.
מהו האתגר הגדול ביותר שנתקלת בו ביצירה עם בינה מלאכותית?
האתגר הגדול ביותר היה לייצר מודל מדויק ככל הניתן של זוהר ארגוב, הסרטון האחרון שיצרתי. אף על פי שעבדתי עם flux שהביא לכדי תוצאה מושלמת, היו רגעים שכמות הג׳ינרוטים הייתה אין סופית עד מתסכלת. רציתי להגיע לכדי דיוק שגורם להתרגשות גדולה בקרב כל מי שיצפה בסרטון. יצירה מיזנסצנה* מדומיינת של זוהר ארגוב בכל מיני חללים שלא באמת היו קיימים, הייתה מאתגרת במיוחד אך מתגמלת מבחינת תגובת הקהל.
*מיזנסצנה - עיצוב סצנה. מונח מתחום הקולנוע והתיאטרון, המתאר את סידור האלמנטים השונים בסצנה כפי שהם מופיעים על הבמה או על המסך. המושג כולל את כל מרכיבי הסצנה, כמו מיקום הדמויות, תפאורה, תאורה, צבעים, קומפוזיציה, תלבושות, זוויות צילום ותנועת המצלמה.
האם האופן בו אתה שואב השראה השתנה בעקבות השימוש בכלי בינה יוצרת?
מחקר דקדקני המבוסס על עובדות חזותיות היה תמיד נר לרגליי. האפשרויות החזותיות שממשקי הבינה העניקו הפכו את תנאי המחקר והשחזור לקשוחים יותר. בוא נאמר שלא מעט זמן עסקתי באיתור ברשת מה היו שמן של מעצבי וסוגי החליפות והחולצות שאותן נהגו ללבוש זוהר, מדינה וחברי הפנתרים השחורים שגם עבורם יצרתי סרטון.
האם אתה מוצא את האיזון בין היצירתיות שלך ליצירתיות של המכונה?
נכון לעכשיו, ממשקי הבינה ענו לכל צרכי היצירה שלי, גם אם לא במאת האחוזים, זה לא משהו שלא היה ניתן לפתור באמצעות עריכה טובה.
כמה אתה נותן מקום למכונה להוביל או שאתה מנסה לשלוט בה?
אני שומר על הסגנון שלי תוך כדי עבודה ומנסה לא לתת לחידושים הרבים שיוצאים חדשות לבקרים להשתלט לי על מבנה היצירה שלי.
מה דעתך תהיה ההשפעה של הבינה המלאכותית על עולם האמנות?
מי שמחכה ללמוד בינה רק כאשר מתחיל קורס כלשהו במכללה לאמנות עושה טעות. אנחנו בעידן חדש של עצמאות ואינדיבידואליות אמיתית. תקופה שבה רמת השיתוף החיובית ברשתות היא כה גבוהה, היכרות עם יוצרים ויוצרות , חכמים וחכמות שמהם ומהן אני לומד מדיי יום.
האם יש עבודה מסוימת או אמן אחר שנעשתה ב-ai שריגשה או הקסימה אותך?
אני חושב שכרגע The Dor Brothers מרשימים אותי במיוחד.
מה הטיפ הכי חשוב שהיית נותן לאומנים שרוצים להתחיל לעבוד עם בינה מלאכותית?
אל תחששו, אתם/ן תייצרו לעצמם שפה אישית בתוך כל הכאוס הטכנולוגי. צרו קשר עם עוד אנשים ושתפו פעולה, הן אומנותית והן עסקית. אנחנו בימים שבהם כולם, אבל כולם קיבלו הזדמנות מחדש.
מרתק. תודה לך על השיתוף ומבחינתי לגמרי השראה. היכן ניתן לעקוב אחריך?
לצפייה בסרטון "לוינסקי, נוה שאנן, לבנדה (התחנה המרכזית הישנה)" >https://dribbble.com/shots/24863780-Levinsky-Nova-Shanan-Lavanda
Comments