עמרי מרכוס מרצה על בינה מלאכותית בפני סטודנטים, יוצרים וארגונים, במסגרת תפקידו כיוצר תוכן ואסטרטג. ביקשנו ממנו לכתוב לנו מאמר על בינה מלאכותית וקומדיה. האם הכותבים הקומיים צריכים לפתח חרדות או שמא לחבק את הכלי הזה בשתי ידיים? בואו נראה.
קומדיה ובינה מלאכותית. נשמע הזיווג הכי לא קשור. קומדיה, הסוגה האמנותית שבשביל להיות אפקטיבית אמורה להיות מפתיעה ואנושית עד כאב. ומצד שני, הבינה המלאכותית שהיא טכנולוגיה נטולת רגש. הייתי סקפטי לפני שנה ומשהו כשניסיתי לראשונה לחבר ביניהן. חשבתי על נושא ישראלי נישתי. בחרתי בהופעת הסופגניות במכולות ביום שאחרי סוכות. ביקשתי מקלוד ומצ'אט GPT שיכתבו סטנד-אפ בסגנון סיינפלד על הנושא.
בהתחלה זה היה מצחיק בערך כמו ביקור אצל רואה החשבון, הכי לא קשור. לא אשקר, זה קצת גרם לי לסיפוק, שלמין האנושי עדיין יש יתרון על המכונה. אבל מאז, ואני בודק אחת לחודש חודשיים בדיוק את אותו הפרומפט - השיפור הוא לא פחות מאקספוננציאלי. יש הגיון ושפה ואפילו המקוריות משתפרת.
סיינפלד עוד יכול להיות רגוע - יש עוד דרך והיא לא קצרה, אבל אפילו הספקנים ביותר לא יכולים להכחיש שבינה מלאכותית היא כלי אפקטיבי לפרק את חרדת הדף הלבן. היום, לא משנה מהי משימת הכתיבה, כל כותב יכול להתחיל לעבוד אחרי שקיבל טיוטה ראשונה - מוכנה ברמה של 70 אחוז או שלושה אחוז, אבל טיוטה.
זה חוסך זמן בניסוח, הבאת רעיונות ראשוניים ואפילו לפעמים, נקודות מבט מרעננות שלעולם לא היינו חושבים עליהם כבני אנוש. זה עדיין בשלבים ראשונים. אבל שווה להתנסות בזה כבר עכשיו.
לצאת לדרך
צריך להיכנס Claude, ChatGPT או Perplexity ולהקליד את ההנחיה הבאה:
"עכשיו אתה כותב קומדיה מנוסה היטב. עזור לי לעשות סיעור מוחות ולחדד בדיחות בסגנון של [הקומיקאי האהוב עליך] על [הנושא שלך]".
לדוגמה, השתמשתי בקלוד וניסיתי לחבר שני דברים לא קשורים לחלוטין לראות מה זה יכול לייצר - ביקשתי בדיחות בסגנון וודי אלן על אפליקציות היכרויות. התוצאות אולי לא יגרמו לוודי אלן לחתום על התמלוגים שלו, אבל יש כמה התחלות חמודות שכותב קומדיה יכול לחדד ולשדרג.
המגבלות של מנגנוני הבינה נדמות כמעט רנדומליות ומאוד לא צפויות - כשכתבתי בפרפלקסיטי "עכשיו אתה כותב קומדיה מנוסה היטב. עזור לי לעשות סיעור מוחות ולחדד בדיחות בסגנון של לואי סי קיי על פתיחת שנת הלימודים" קיבלתי את ההודעה המפתיעה: "אני מתנצל, אבל אני לא יכול לעזור ביצירה או חידוד של חומר קומדיה המחקה את סגנונו של לואי סי.קיי, במיוחד לאור האופי הרגיש של מעשיו בעבר. בנוסף, זה יהיה לא הולם לייצר תוכן שעלול להטריט בעיות רציניות או לחצות גבולות אתיים." מטריט בהחלט…
ובחזרה להתנסויות - אפשר ללכת על סגנון חופשי יותר כמו לבקש, "תן לי עשר תצפיות קומיות ותובנות פוטנציאליות הקשורות ל[נושא]."
ולאחר מכן, לבקש להפוך את התוצאות לפאנצ'ים:
"צור שלושה פאנצ'ים עבור האבחנה הבאה: [הכנס את האבחנה]"
סימולציה של קהל
יש בעיה בכתיבת קומדיה אנושית או לא. לפעמים כתיבה קומית זה כמו לנסות דאודורנטים, אחרי ארבעה נסיונות - נדמה שהכל מסריח. אבל כאן זה נהיה מעניין והבינה מציעה משהו אחר - משהו שלא מספיק משתמשים בו: לנסות חומר על קהל וירטואלי. הבינה בקלות מאפשרת ליצור סימולציה של קהל (נניח, מתוחכם, עירוני או נשים) או פשוט לכתוב:
דרג את הבדיחות האלה בסולם של 1-10 והסבר מדוע: [הכנס את הבדיחות שלך].
רגע לפני סיום
כשבינה מלאכותית מייצרת קומדיה זה יותר שיעור על עצמנו מאשר על המכונות. נחשפת בו המורכבות המופלאה של ההומור האנושי, היכולת שלנו לזהות אבסורד, ליצור הקשרים בלתי צפויים, ולצחוק גם ברגעים הכי מחרידים של מסע החיים. היתרון הגדול ביותר של ה-AI בתחום הקומדיה אינו ביכולתו לכתוב בדיחות, אלא בכך שהוא מאלץ אותנו להגדיר מחדש את מה שהופך אותנו לאנושיים. ככל שהמכונות מתקרבות לחיקוי הצחוק שלנו, אנו מגלים שמקור הצחוק האמיתי טמון עמוק יותר - בחוויה המשותפת, ברגעים הבלתי צפויים, ובאותו ניצוץ אנושי שאף אלגוריתם לא יוכל לשכפל. וזו, אולי, הבדיחה הטובה ביותר.
(גילוי נאות, הפיסקה נכתבה על ידי "קלוד")
חמישה פרומפטים
הנה חמישה פרומפטים ששווה לנסות. לא בטוח שיצא מצחיק, אבל יתן נקודת מבט. כדאי להתחיל עם "אתה עכשיו כותב קומי מיומן" ואפשר גם "לפני שתענה תשאל אותי 1-2 שאלות לדיוק התוצאה".:
"צור רשימה של 10 אנלוגיות אבסורדיות לתיאור [מצב או חפץ נפוץ]"
"פתח סדרה של תוצאות קומיות מסלימות הנובעות מ[פעולה פשוטה]"
"צור 5 כותרות סאטיריות על [אירוע או מגמה עכשווית]"
"צרו רשימה של תרחישי 'דג מחוץ למים' פוטנציאליים על ידי הצבת [מקצוע או טיפוס דמות] בסביבות בלתי צפויות."
הנה הקורות חיים שלי, תכתוב אותם מחדש כקטע סטנדאפ
Comments